נפלה ההחלטה – לאחר שכל הניסיונות כשלו, מטפילם שונים, גישור גירושין, או לחלופין אחד הצדדים איבד אמון באופן מוחלט בבן או בת הזוג, החלטתם להתגרש. במידה ואתם נשואים ללא ילדים, כמובן שהדברים פשוטים יותר. עם זאת, אם זה לא המצב – הנושא הקשה והקריטי ביותר הוא ללא ספק הילדים. מגורים, קבלת החלטות בנוגע למוסדות לימוד ותשלומים על כלל הצרכים שלהם אלו רק חלק מהנושאים שעליכם להכריע, כאשר העדיפות כמובן היא לקבלת החלטות נעימה ומכבדת – הן עבור היחסים בין בני הזוג ובעיקר עבור הילדים.
בשנים עברו, היה נהוג שבמקרה של גירושין המשמורת על הילדים עוברת באופן מלא לאם. אולם, בשנים האחרונות נפוצה הרבה יותר משמורת משותפת בין ההורים – כזו המספקת חלוקה שווה באשר לזכויות ולחובות הילדים.
במאמר זה אסביר לכם מא' עד ת' את כל המידע המקיף והמעודכן (2025) בנוגע למשמורת משותפת – מה המשמעות שלה, מתי ניתן וכדאי לקיים משמורת משותפת, אילו קשיים עשויים להופיע, זכויות וחובות של האב והאם, מזונות ועוד.
למעשה, המטרה של משמורת משותפת היא לאפשר לילד ליהנות מנוכחות זהה (או כמעט זהה) של שני ההורים בחייו. כאשר חל דין משמורת משותפת הילד שוהה כמות זמן שווה בביתם של כל אחד מהוריו, והנטל שכל אחד משני ההורים נושא לגבי הטיפול היומיומי הוא זהה (חוגים, בילויים, תרופות, חברים, רופאים ועוד).
כיוון שהילד נמצא כמות זמן שווה באצל כל אחד מההורים, חשוב להבין שבמצב של משמורת משותפת שני ההורים צריכים לספק באופן מלא את כל הצרכים של הילד.
כמובן, שזו גם הזדמנות מדהימה עבור ההורים להישאר מעורבים בצורה מקסימלית בחייו של הילד, ולא לאבד את הקשר אליו בעקבות איבוד הזוגיות.
כאשר מדברים על ההשפעה של משמורת משותפת על הליך הגירושין, הדבר המהותי ביותר הוא ללא ספק הפחתת הסיכון לקונפליקטים בין ההורים. במסגרת ההסדר ההחלטות בנוגע לילדים מתבצעות בצורה משותפת והדדית ובהתאם לכך ההורים נשארים בקשר רציף. יתרה מכך, במשמורת משותפת התנאים וההסכמות ברורים לשני הצדדים, והדבר מונע מצב שבו הילדים משמשים ככלי מיקוח במשא ומתן על תנאי הגירושין. כך, נמנעים לחצים וחרדות פוטנציאליים בנוגע לאובדן משמורת, וההורים מתמקדים בטובת הילדים.
כמו כן, משמורת משותפת מאפשרת לילדים לחוות זמן עם שני ההורים באופן קבוע, מה שמסייע להם להתמודד עם הגירושין בצורה קלה יותר, ולשמור על שגרה קבועה, יציבות, וביטחון רגשי.
כפי שהוסבר קודם לכן, במקרים שבהם יש משמורת משותפת, הקשר בין בני הזוג יכול להיות לעיתים רחוקות. לעומת זאת, כאשר מדובר במשמורת משותפת יש אחריות משותפת להורים על הילד ולכן נדרש קשר יומיומי ושיתוף פעולה.
במצבים בהם היו גירושין קשים אשר לא מאפשרים לנהל אינטרקציה וקשר שיאפשרו לקבל החלטות לטובת הילד באופן משותף, משמורת משותפת עשויה להימנע על ידי בית המשפט כיוון שהיא אינה בהכרח לטובת הילדים.
אמנם לא מדובר כבר בחוק חדש כל כך, אך רבים עדיין רואים בו ככזה וכך הוא שגור בשפה מכיוון שמדובר בחוק האחרון שנחקק בכל הנוגע למשמורת משותפת. בגדול, בנובמבר 2017, נחקק בישראל חוק שמקדם משמורת משותפת ככלל בהליכי גירושין, כאשר ההנחה היא שהסידור הזה משרת בצורה הטובה ביותר את רווחת הילד. לפי החוק, משמורת משותפת תהיה האופציה המועדפת אלא אם ניתן להוכיח שכזו אינה מתאימה מטעמים שונים הקשורים לרווחת הילד.
בית המשפט נדרש לבחון את האפשרות של משמורת משותפת בכל מקרה גירושין, ורק אם מתקיימים נסיבות מיוחדות שלא מאפשרות זאת, ייתכן שלא יאושר סידור זה. החוק גם מחייב הורים העומדים להתגרש לעבור הכשרה על ניהול משבר הפרדה ולהתייעץ עם מטפלים, כדי להכין את הקרקע לשיתוף פעולה טוב יותר לאחר הגירושין.
המטרה היא לשמור על קשר חזק ומאוזן עם שני ההורים, תוך הבטחת רווחת הילד והקלת המעבר דרך תמיכה מקצועית.
אז התשובה העקרונית היא לא. זאת אומרת שגם במקרים של משמורת משותפת החוק קובע שחובת המזונות חלה על האב בלבד, ולכן גם במקרים של משמורת משותפת האב יהיה חייב לשלם מזונות לאם.
למרות זאת, חשוב לציין שבשנים האחרונות, חל שינוי מסוים בקביעות בתי המשפט. אבות רבים הגישו בקשות לבית המשפט בנוגע לדמי המזונות וחלקם השיגו הפתחת מסוימת בסכום המזונות החודשיים. לכן, חשוב להבין מה המשמעות הכלכלית של משמורת משותפת.
אחת הנקודות העיקריות בעניין של משמורת משותפת לאו דווקא נוגעת לילדים באופן ישיר. חשוב להבין שכאשר מתקיימת משמורת משותפת האינטרקציה בין בני הזוג עולה משמעותית, ובמקום תקשורת לעיתים רחוקות נוצרת תקשרות עיקבית ויומיומית. כאשר מדובר במשמורת משותפת החשיבות של האינטרקציה בין ההורים היא משמעותית, ולכן ההמלצה שלי בתור מגשר עם יותר מ-10 שנות ניסיון בתחום, לשמור עד כמה שניתן על מערכת יחסים תקינה במהלך ההליך.
היבט נוסף היא ההשפעה הפסיכולוגית הישירה על הילדים. אמנם, מחקרים רבים מעידים שהאופציה שילדים יעדיפו היא של משמורת משותפת וכך לשמור על קשר קרוב עם שני ההורים. אך חשוב לציין שישנם השפעות פסיכולוגיות מסוימות גם על ילדים שגדלו במשמורת משותפת כאשר ניתן לשמור מהרבה מהם שעצם העובדה שהיו להם שני בתים, גרמה להם להרגיש ששום מקום הוא לא הבית שלהם.
בניגוד למקרים שבהם הילדים גדולים ויחסית עצמאיים, משמורת משותפת לתינוקות וילדים קטנים היא עניין מורכב יותר – שהרי ילדים בגיל הרך הינם בעלי צרכים ייחודיים ופעמים רבות זקוקים לקרבת האם באופן קבוע – בין אם בגלל חשש ובין אם בגלל צרכים פיזיים (תינוקות שעדיין יונקים). בהתאם לכך, כמו במדינות רבות בעולם גם בישראל בתי המשפט נוטים בעניין זה לכיוון האם, כאשר פעמים רבות ייפסק שהאם תקבל משמורת מלאה.
יש לציין שבשנים האחרונות אנחנו רואים ריכוף בדרישת בית המשפט בבואו להסכים על משמורת משותפת, ויש הקלה משמעותית בתנאים. המטרה המרכזית של בתי המשפט היא טובת הילד, והם מחפשים פתרונות אידאליים שבהם גם במקרים בהם הקשר בין ההורים הוא לא מושלם שבעזרתם יהיה ניתן לנהל משמורת משותפת משותפת.
כפי שנאמר, משמורת משותפת היא פתרון המאפשר לשני ההורים להישאר מעורבים בחיי הילדים, אך היא טומנת בחובה גם קשיים ואתגרים משמעותיים.
ראשית, מרחק גאוגרפי גדול בין ההורים יכול להקשות על הלוגיסטיקה של העברת הילדים ולגרום לכך שהנסיעות התכופות תהפוך למטרד, הן לילדים והן להורים. מעבר לזה, תקשורת לקויה בין ההורים עלולה להכניס את הילדים לתוך סכסוך מתמשך, דבר שמשפיע לרעה על רווחתם ומחדד את הצורך בשיפור התקשורת על מנת להבטיח את הטובה המשותפת של הילדים. שינויים במצב המשפחתי, כגון זוגיות חדשה של אחד ההורים, יוצרים אתגר נוסף כאשר הילדים הם חלק בלתי נפרד מחיי שני ההורים, וזה דורש מהבן זוג החדש להשלים עם המציאות הזו ולהכיל אותה. ההמלצה במקרים כאלו היא לא להניח שהדברים יסתדרו מעצמם, אלא להיעזר במומחים שיכולים ללוות ולסייע בתהליך.
למעשה, הרצון של ההורים למשמורת משותפת אינה מספיקה בהכרח ונבחן גם הפן הפרקטי. משמורת משותפת יכולה להצליח רק במקרים בהם ההורים מתגוררים קרוב אחד לשני מבחינה גיאוגרפית. כיוון ששוב ככל והם יגורו רחוק אחד מהשנייה פירוש הדבר הוא פגיעה בילדים.
אמנם לרוב משמורת משותפת הינה פרי הסכמה של שני הצדדים במערכת היחסים, שכן, זהו הפתרון העדיף ברוב המקרים לטובת הילד. ישנם מצבים שבהם גם ללא הסכמת האם תאושר משמורת משותפת ככל וזוהי טובת הילד. כמובן שבטרם ההחלטה בתי המשפט לענייני משפחה יבדקו מהן הסיבות להתנגדותה ולאחר מכן ישקלו את כלל הגורמים הרלוונטיים, כאשר בראש סדר העדיפויות עומדת רווחת הילדים. כמו כן, תיבחן ההיסטוריה בין ההורים – אם קיימים אי אלו סכסוכי עבר, אלימות משפחתית וכדומה.
כפי שמוסבר לכל אורך המאמר, המטרה המרכזית של בתי המשפט היא טובת הילד. לכן, למרות הדעת הרווחת שמשמורת משותפת היא רק מגילאי 6 ומעלה (בשל חזקת הגיל הרך) עשויים להיות חריגים.
ככל ויש קשר מיוחד בין האב לבין הילד הסיכוי שמשמורת משותפת תאושר גם בגילאים קטנים יותר עולה.
באופן כללי הסדרים שנקבעים במהלך הגירושין הם ניתנים לשינוי בהנחה שמוכח שהשינוי הוא אכן לטובת הילד. ברוב המקרים הבקשות המתקבלות לשינוי המשמורת נובעות בעיקר משינויים מהותיים בתנאי החיים של אחד מבני הזוג או קשיים שנקלעים אליהם, לרוב מבחינה כלכלית או נפשית (בנוסף גם עשוי שבגלל אי אפשרות לצאת מהעבודה בזמן ועוד).
במקרים שכאלה הילד יעבור למשמורת מלאה אצל ההורה אחר, וחשוב להבין שכאשר הילד עוברת למשרה מלאה הוא גם זה שיקבל את רובה החלטות לגביו.
מגשר, עו"ד, מפתח עסקי, יזם ויועץ אסטרטגי, מומחה בניהול קונפליקטים ומשברים עסקיים. בעל ניסיון בגישור מהו"ת מטעם בתי המשפט, ייעוץ משפטי ופיתוח עסקי, לצד תפקידים בכירים באיגוד הסייבר והביטחון ISBU. מאמין ביצירת הזדמנויות ממשברים דרך תקשורת נכונה ופתרונות win-win.
