טיפ – ההתחלות תמיד מתוקות ובסופו של דבר מתגלים משברים, איך מגשרים ושומרים על מערכות יחסים שעובדים ביחד עם החבר הכי טוב שלך?
משברים יכולים להרוס את ההצלחה של כל חברה, אבל משברים בחברות בהקמה / סטרטאפים יכולים להרוס לא רק את החברה אלא גם את מערכת היחסים בין השותפים היוצאים לדרך.
ניהול נכון של מחלוקות, משקעים וקונפליקטים בחברות בהקמה מחייב גמישות מחשבתית שתאפשר מעבר בין הפוזיציה של המשתתפים כבעלי החברה, לפוזיציה שלהם כשותפים קרובים כאילו היו בעסק משפחתי או כבני משפחה, הקרבה המתבקשת והעבודה האינטנסיבית בתחילת הדרך בסטרטאפים היא מאוד אינטנסיבית ומביאה אותנו לקרבה ועבודה צמודה לא מעט. על כן יש לקחת בחשבון לא רק את השיקולים העסקיים והמקצועיים, אלא לחשוף גם את המרקם האנושי ואת מערכות היחסים שנמצאות ברקע, וליצור מתווה עבודה שמתאים למארג הזה.
חוסר בהירות בנוגע לציפיות ותחומי האחריות מבעלי תפקידים שונים
כאשר עובדים ביחד, חשוב לייצר "אמנה חברית" שתרכז את ההסכמות בנוגע לחלוקת האחריות ולציפיות מכל אחד שלוקח חלק פעיל בסטרטאפ. על האמנה להגדיר מה התפקיד של כל אחד, מה תחום האחריות, כיצד מצופה ממנו לפעול ולהתנהל, ומה נדרש ממנו כדי לבצע את עבודתו.
כך למשל, אפשר להגדיר שחלוקת התפקידים תיהיה בהתאם לכישורים הקיימים של השותפים, והתפקידים והאחריויות הנוספים המתבקשים בתחילת הדרך (כידוע הרבה פעמים בתחילת הדרך אנו לובשים לעצמנו תפקידים נוספים רבים מעצם היותו של הסטרטאפ בתחילת דרכו) יהיו כולם בהתאם לרכישת ידע באופן מתוכנן מראש. בנוסף להגדיר כמה שאפשר את תחומי האחריות ואת גבולות הגזרה ובעיקר את ה"דד ליין" של העברת האחריות הלאה עם גדילת הפעילות.
בנוסף, מומלץ להגדיר מנגנון לקבלת ההחלטות.
העדר כללים מוסכמים – מי מקבל שכר ומה גובהו? מה מותר ומה אסור לשותפים לעשות?
ככל שלסטרטאפ יש יותר כללים ברורים, כך יש פחות נקודות חיכוך. מצד שני כאשר מדובר בפעילות בהקמה כללים שכאלו לא אפשריים על ההתחלה, אבל שמירה על קווי בסיס היא אקוטית להתנהלות הוגנת שתפחית כמה שיותר חיכוכים והתחשבנויות.
על כן, חשוב לייצר בהירות ושקיפות לגבי מה מותר ומה לעשות, כיצד מתנהלים עם משאבים, תנאים וכיצד מנוהל נושא השכר חלוקת רווחים אם בכלל – האם הם הראשונים לקחת משכורת או הראשונים לוותר על שכרם כשהמצב קשה?
משקעי עבר ותחושות של אי צדק וחוסר הוגנות לגבי האופן בו דברים נעשים
אמנם קוד ההתנהלות מסייע במקרים רבים, אבל ברוב הסטרטאפים בתחילת הדרך לא מתחילים לעבוד יחד כדף חלק, אלא מגיעים מראש עם משקעי עבר.
בעיות כאלו לא יכולות להפתר באופן היררכי, והן דורשות מעורבות רחבה יותר כדי להגיע לפתרון מעמיק בדרך של הידברות וגישור על הפערים. במקרה כזה, ההמלצה הגישורית היא לכנס דיון השותפים ובו לדון בנושאים הכואבים ולנסות ללבן את הסוגיות, מומלץ לצרף צד מגשר שידע להוביל להסכמות ניתן במקרים מסוימים להשתמש באדם המכיר את השותפים ואינו בעל אינטרסים בסטרטאפ.
האם ולאן ממשיכים מכאן?
במקרים מסוימים מגיעים לנקודה שבה לא הגענו לאן שרצינו, במקרים כאלו, אחד רוצה להמשיך ולשותף השני אין את האפשרות להמשיך בין היתר מסיבות אישיות סטאטוס בחיים וכיוצ"ב. הסכסוך העסקי עמוד מדיי.
מחלוקת זאת היא מהנפוצות, הרצונות משתנים עם הזמן והמשקולות של החיים ושל היחסים בין השותפים מכבידים בנוסף. בגישור נבין מה עושים ואיך מתגברים על השאלה החשובה הזאת.
חוסר בהירות בנוגע לציפיות ותחומי האחריות מבעלי תפקידים שונים
כאשר עובדים ביחד, חשוב לייצר "אמנה חברית" שתרכז את ההסכמות בנוגע לחלוקת האחריות ולציפיות מכל אחד שלוקח חלק פעיל בסטרטאפ. על האמנה להגדיר מה התפקיד של כל אחד, מה תחום האחריות, כיצד מצופה ממנו לפעול ולהתנהל, ומה נדרש ממנו כדי לבצע את עבודתו.
כך למשל, אפשר להגדיר שחלוקת התפקידים תיהיה בהתאם לכישורים הקיימים של השותפים, והתפקידים והאחריויות הנוספים המתבקשים בתחילת הדרך (כידוע הרבה פעמים בתחילת הדרך אנו לובשים לעצמנו תפקידים נוספים רבים מעצם היותו של הסטרטאפ בתחילת דרכו) יהיו כולם בהתאם לרכישת ידע באופן מתוכנן מראש. בנוסף להגדיר כמה שאפשר את תחומי האחריות ואת גבולות הגזרה ובעיקר את ה"דד ליין" של העברת האחריות הלאה עם גדילת הפעילות.
בנוסף, מומלץ להגדיר מנגנון לקבלת ההחלטות.
העדר כללים מוסכמים – מי מקבל שכר ומה גובהו? מה מותר ומה אסור לשותפים לעשות?
ככל שלסטרטאפ יש יותר כללים ברורים, כך יש פחות נקודות חיכוך. מצד שני כאשר מדובר בפעילות בהקמה כללים שכאלו לא אפשריים על ההתחלה, אבל שמירה על קווי בסיס היא אקוטית להתנהלות הוגנת שתפחית כמה שיותר חיכוכים והתחשבנויות.
על כן, חשוב לייצר בהירות ושקיפות לגבי מה מותר ומה לעשות, כיצד מתנהלים עם משאבים, תנאים וכיצד מנוהל נושא השכר חלוקת רווחים אם בכלל – האם הם הראשונים לקחת משכורת או הראשונים לוותר על שכרם כשהמצב קשה?
משקעי עבר ותחושות של אי צדק וחוסר הוגנות לגבי האופן בו דברים נעשים
אמנם קוד ההתנהלות מסייע במקרים רבים, אבל ברוב הסטרטאפים בתחילת הדרך לא מתחילים לעבוד יחד כדף חלק, אלא מגיעים מראש עם משקעי עבר.
בעיות כאלו לא יכולות להפתר באופן היררכי, והן דורשות מעורבות רחבה יותר כדי להגיע לפתרון מעמיק בדרך של הידברות וגישור על הפערים. במקרה כזה, ההמלצה הגישורית היא לכנס דיון השותפים ובו לדון בנושאים הכואבים ולנסות ללבן את הסוגיות, מומלץ לצרף צד מגשר שידע להוביל להסכמות ניתן במקרים מסוימים להשתמש באדם המכיר את השותפים ואינו בעל אינטרסים בסטרטאפ.
האם ולאן ממשיכים מכאן?
במקרים מסוימים מגיעים לנקודה שבה לא הגענו לאן שרצינו, במקרים כאלו, אחד רוצה להמשיך ולשותף השני אין את האפשרות להמשיך בין היתר מסיבות אישיות סטאטוס בחיים וכיוצ"ב.
מחלוקת זאת היא מהנפוצות, הרצונות משתנים עם הזמן והמשקולות של החיים ושל היחסים בין השותפים מכבידים בנוסף. בגישור נבין מה עושים ואיך מתגברים על השאלה החשובה הזאת.
ישנם 3 יסודות שנמצאים בבסיסם של סטרטאפים מוצלחים – כנות, הגינות ושקיפות. יסודות אלו נמצאים בסנכרון עם מטרות הגישור בסטרטאפים ועם גישור בכלל:
סטרטאפ או פעילות עסקית שמוקמת ע"י חברים הוא מקום שמערב רגש, החלטות לא פשוטות ורצון להגיע לתוצאות עסקיות. השילוב הזה יוצר קרקע פוריה לתסכולים, משקעים ותחושות קשות שיכולות לפגוע בפעילות או בין השותפים.
גישור ובניית מנגנון לניהול קונפליקטים מאפשר להעלות את המחלוקות על פני השטח, לתת קול לתחושות הקשות, לשחרר לחצים שמצטברים ומעל לכל – להגיע לכדי פתרון. הגישור מתבצע בדיסקרטיות, במסגרת קבוצה מצומצמת של אנשים. התוצאות שלו משחררות תהליכים ורגשות חסומים, ומאפשרים לפעילות לזנק קדימה.
יתרון נוסף של הוא היצירה של נהלים ונורמות בהתאמה אישית ל-DNA של השותפים החברים, ומחייבים את כל העובדים והמנהלים בו. הוא יוצר פרוטוקולים המאפשרים להתמודד עם שורה של מצבים שונים ומשחרר את המנהלים לבצע את עבודתם ולהביא תוצאות.
לסיכום, שימוש בכלים תקשורתיים וגישור בפרט תורמים רבות לבניית מערך עבודה טוב ובין כל שותפים, שימוש נכון בכלי הגישור וניהול קונפליקטים כשמגיעים יש לו היכלות למקסם את תוצאות הסטרטאפ ולהוביל את השותפים להצלחה המקסימאלית ומיצוי מקסימאלי של היכולות שלכם ושל הפעילות העסקית.
